תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תמונה בשחור לבן של טור-סיני

תרצ"ז (1937): החזון

תשי"ג (1953): חוק המוסד העליון ללשון העברית

תשט"ו (1954): יוצאים לדרך

צילום של בן-חיים

תשט"ז-תשי"ח (1958-1956): כיצד עושים מילון היסטורי?

את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן-חיים, "להתחקות על דרך עשיית מילונים מדעיים גדולים […] ולהכין הצעת תכנית-ביצוע של מפעלנו כפי התנאים המיוחדים לנו".
המשך קריאה >>

תשי"ט (1959): מתקבלת ההחלטה לכונן מילון היסטורי אחד לכל התקופות

תמונה מ 1959 של זאב בן-חיים

שלהי שנת תשי"ט (1959): תחילת העבודה המעשית במילון

מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן-חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.
המשך קריאה >>

תשכ"א (1961): דוגמאות לקונקורדנצייה ולאוספי מילים של ברייתא דמלאכת המשכן

דוגמאות לקונקורדנצייה ולאוספי מילים של ברייתא דמלאכת המשכן – ניסיון של אוטומציה בחקר העברית במכונות IBM.
המשך קריאה >>

צילום של ספרי המילון ההיסטורי

תשכ"ג (1963): מתפרסם ספר המקורות ליצירות שלמן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים

ביסוד הספר עמדה הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה המוכּרות לנו.
המשך קריאה >>

כריכת חוברת המציגה את מגילת אחימעץ

תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון

לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.
המשך קריאה >>

תשכ"ט (1969): מוקם המדור לספרות החדשה

המדור נועד לעבד יצירות ספרות מן השנים 1750–1947.
המשך קריאה >>